| א עַל נַהֲרוֹת, בָּבֶל--שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ: בְּזָכְרֵנוּ, אֶת-צִיּוֹן. | 1 By the rivers of Babylon, there we sat down, yea, we wept, when we remembered Zion. |
| ב עַל-עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ-- תָּלִינוּ, כִּנֹּרוֹתֵינוּ. | 2 Upon the willows in the midst thereof we hanged up our harps. |
ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ, דִּבְרֵי-שִׁיר-- וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה:
שִׁירוּ לָנוּ, מִשִּׁיר צִיּוֹן. | 3 For there they that led us captive asked of us words of song, and our tormentors asked of us mirth:
'Sing us one of the songs of Zion.' |
| ד אֵיךְ--נָשִׁיר אֶת-שִׁיר-יְהוָה: עַל, אַדְמַת נֵכָר. | 4 How shall we sing the LORD'S song in a foreign land? |
| ה אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם-- תִּשְׁכַּח יְמִינִי. | 5 If I forget thee, O Jerusalem, let my right hand forget her cunning. |
ו תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי-- אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי:
אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת-יְרוּשָׁלִַם-- עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי. | 6 Let my tongue cleave to the roof of my mouth, if I remember thee not;
if I set not Jerusalem above my chiefest joy. |
ז זְכֹר יְהוָה, לִבְנֵי אֱדוֹם-- אֵת, יוֹם יְרוּשָׁלִָם:
הָאֹמְרִים, עָרוּ עָרוּ-- עַד, הַיְסוֹד בָּהּ. | 7 Remember, O LORD, against the children of Edom the day of Jerusalem;
who said: 'Rase it, rase it, even to the foundation thereof.' |
ח בַּת-בָּבֶל, הַשְּׁדוּדָה:
אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם-לָךְ-- אֶת-גְּמוּלֵךְ, שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ. | 8 O daughter of Babylon, that art to be destroyed;
happy shall he be, that repayeth thee as thou hast served us. |
| ט אַשְׁרֵי, שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת-עֹלָלַיִךְ-- אֶל-הַסָּלַע. | 9 Happy shall he be, that taketh and dasheth thy little ones against the rock.
AMEN |
No comments:
Post a Comment