Friday, October 24, 2014

IT IS SHABBAT ONCE AGAIN...THANK G-D!




       

Psalms Chapter 137 תְּהִלִּים

א  עַל נַהֲרוֹת, בָּבֶל--שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ:    בְּזָכְרֵנוּ, אֶת-צִיּוֹן.1 By the rivers of Babylon, there we sat down, yea, we wept, when we remembered Zion.
ב  עַל-עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ--    תָּלִינוּ, כִּנֹּרוֹתֵינוּ.2 Upon the willows in the midst thereof we hanged up our harps.
ג  כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ, דִּבְרֵי-שִׁיר--    וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה:
שִׁירוּ לָנוּ,    מִשִּׁיר צִיּוֹן.
3 For there they that led us captive asked of us words of song, and our tormentors asked of us mirth:
'Sing us one of the songs of Zion.'
ד  אֵיךְ--נָשִׁיר אֶת-שִׁיר-יְהוָה:    עַל, אַדְמַת נֵכָר.4 How shall we sing the LORD'S song in a foreign land?
ה  אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם--    תִּשְׁכַּח יְמִינִי.5 If I forget thee, O Jerusalem, let my right hand forget her cunning.
ו  תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי, לְחִכִּי--    אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי:
אִם-לֹא אַעֲלֶה, אֶת-יְרוּשָׁלִַם--    עַל, רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.
6 Let my tongue cleave to the roof of my mouth, if I remember thee not;
if I set not Jerusalem above my chiefest joy.
ז  זְכֹר יְהוָה, לִבְנֵי אֱדוֹם--    אֵת, יוֹם יְרוּשָׁלִָם:
הָאֹמְרִים, עָרוּ עָרוּ--    עַד, הַיְסוֹד בָּהּ.
7 Remember, O LORD, against the children of Edom the day of Jerusalem; 
who said: 'Rase it, rase it, even to the foundation thereof.'
ח  בַּת-בָּבֶל,    הַשְּׁדוּדָה:
אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם-לָךְ--    אֶת-גְּמוּלֵךְ, שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ.
8 O daughter of Babylon, that art to be destroyed;
happy shall he be, that repayeth thee as thou hast served us.
ט  אַשְׁרֵי, שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת-עֹלָלַיִךְ--    אֶל-הַסָּלַע.9 Happy shall he be, that taketh and dasheth thy little ones against the rock.
AMEN
  

No comments:

Post a Comment